מחאג'נה נ' הוט מובייל בע"מ

פסק דין

בתאריך 11.6.12 הצטרף התובע לרשת הסלולארית של הנתבעת.

בכתב תביעתו, שהוגש לבית המשפט ביום 15.10.12, טען התובע כי כבר בחשבונית החיוב הראשונה שהוא קבל, חייבה אותו הנתבעת בסכום של 1,171 ₪ "ללא הצדקה וללא פירוט כלשהו או הסבר על מהות החיוב" וכי על אף שפנה אליה מספר פעמים בבקשה לקבל הסבר הוא לא נענה, ולכן תבע להשיב לו סכום זה עד אשר יקבל את הפירוט המבוקש.

בכתב ההגנה אשר הוגש ביום 27.11.12, אישרה הנתבעת את סכום החיוב הנטען והסבירה כי 856.86 ₪ מתוכו מהווים חיוב בגין שיחות בינלאומיות וכי השאר הם חיובים בגין שימושי התובע במסגרת תכניות החיוב שהוא רכש וכן בגין רכישת 2 כרטיסי סים.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי על פי המתועד במערכותיה, פנה אליה התובע פעמיים בטענה כי לא קבל את חשבונית החיוב, וכי זו נשלחה אליו 3 פעמים, עד אשר ביום 13.8.12 הוא נותק ממערכותיה ונייד את מספרו לרשת סלולארית אחרת.

בנוסף לכך ציינה הנתבעת כי ככל שתתבקש לכך, תציג היא בפני בית המשפט את פירוט השיחות היוצאות שביצע התובע ממכשירו בתקופה הנדונה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 25.4.13, עמד התובע על טענתו לפיה על אף שחזר ופנה אל הנתבעת בבקשה לקבל פירוט חשבון, היא לא נענתה לפנייתו ואמר בפשטות: "אני

רוצה להבין מה הסכום הגבוה הזה".

בתשובתה, הסבירה נציגת הנתבעת, תוך הצגת דו"ח פירוט שיחות, כי בוצעו מהמכשיר שיחות לחו"ל – מדגסקר, ואמרה כי יתכן ומישהו אחר עשה שימוש במכשיר של

התובע. לשאלתי מדוע לא קבל התובע את פירוט השיחות הזה כשביקש זאת מהנתבעת, שלא במסגרת פניה אל בית המשפט, השיבה נציגת הנתבעת כי אין היא יודעת מהי הסיבה לכך.

בבחינה משותפת של דו"ח פירוט השיחות במהלך הדיון, אישר התובע כי הוא מכיר חלק ממספרי הטלפון המופיעים בדו"ח ככל שהם נוגעים לשיחות בישראל, והוסיף כי הוא מתגורר בבית עם אשתו ובנו בן ה- 17 וכי לא ניסה לברר עמם האם מישהו מהם התקשר לחו"ל באמצעות מכשיר הטלפון שלו, שכן רק כשקבל לידיו את כתב ההגנה של הנתבעת, הבין כי מדובר בשיחות לחו"ל.

במצב דברים זה, קבל התובע, בהגינותו, את הצעתי לבדוק את דו"ח השיחות עם בני משפחתו ולהודיע לבית המשפט מה עלה בגורל בדיקה זו. ואכן, ביום 15.5.13 הוא הודיע כי בדיקתו העלתה שיתכן ומדובר בשיחות שבנו הצעיר ביצע בטעות, מבלי שהבין כי מדובר בשיחות לחו"ל.

לא בכדי פרטתי את כל השתלשלות העניינים שבסופה נתבררה התשובה לשאלה פשוטה, אותה הפנה התובע אל הנתבעת מיד לאחר שקבל לידיו את חשבונית החיוב הראשונה. לטעמי, זכותו הבסיסית של כל אדם המצטרף לרשת סלולארית כל שהיא, לקבל לידיו דו"ח פירוט שיחות אשר יבהיר לו את מהות וגובה החיוב, בעיקר כשמדובר בסכום חריג כמו זה שבו חויב התובע כאן.

אופן התנהלות הנתבעת, אשר גם כשקבלה לידיה את כתב התביעה הברור של התובע, שלמעשה ביקש לממש זכות זו ותו לא, לא יצרה עמו קשר כדי להציג בפניו את דו"ח פירוט השיחות ובחרה להגיש כתב הגנה שבמסגרתו הסכימה לעשות כן, ככל שתידרש לכך על ידי בית המשפט. בכך, הכבידה הנתבעת הן על התובע בצורך בהגשת תביעה והן על בית המשפט – בגזילת זמן שיפוטי יקר, ללא כל סיבה מוצדקת.

לפיכך, לטעמי, צודק התובע כשהוא כותב בהודעתו האחרונה לבית המשפט את הדברים הבאים:

"אני מערער בעיקר עצם הטרטור ועוגמת הנפש שנגרמה לי

כתוצאה מכך שמספר פעמים פניתי לחברה לקבל הסבר על

החיובים או חשבונית כל שהיא ודחו אותי ורק בעזרת בית המשפט

קבלתי את החשבונית. אני מבקש בזה לפצות אותי על כך".

התוצאה היא, שעל אף שבסופו של דבר הסתבר כי ככל הנראה לא מגיע לתובע החזר כספי בגין חיוביו בדי הנתבעת, אני מחליטה לחייב אותה לשלם לו הוצאות משפט בסך 750 ₪, שכן כאמור, לא מצאתי הצדקה כלשהי לצורך בהגשת תביעה, במקום בו אני סבורה כי חלה על הנתבעת חובה לספק לתובע את השירות אותו הוא נאלץ לתבוע.